מיתוס הוא הבניית מציאות שנוגעת בכל אחד, ומועבר אלינו בדרך סמויה, אך ניתנת לפענוח.
פרסומות משתמשות במיתוס על מנת להשפיע עלינו מבלי שנשים לב לכך, לתת לנו להתחבר למוצר שאותו מפרסמים ע"י המיתוס, ומיתוס בדר"כ נוגע בכל אחד רוב הפעמים לא במודע של האנשים.
אידאל היופי הוא הבנייה של חשיבה בקרב החברה בנוגע למראה האידאלי, מה נחשב יפה ומה לא, אידאל זה מכיל קריטריונים שקובעים מה טוב ומה לא.
התקשורת היא זו שיוצרת את האידאל הזה וקובעת את הרף ואת הקריטריונים שקובעים את אידאל היופי ומעצבים את הבניית המציאות בחברה שלנו, בעיקר בפרסומות.
בעבודת החקר שלי בחרתי לחקור את מיתוס אידאל היופי. שאלת החקר שלי נובעת מדילמה מוסרית שקיימת בכמעט כל נושא בתקשורת: שאלת החקר שלי שהיא: האם התקשורת מתוקף תפקידה צריכה לבדוק בקפדנות כל תוכן שהיא מפרסמת, או לדאוג לטובתה האישית, לרייטינג ולמכנה המשותף הנמוך ביותר?
תחילה בחרתי בנושא זה כי מהתחלה אהבתי את הנושא ותמיד עניין אותי איך אפשר להשפיע בצורה כל כך קיצונית על תת מודע של אנשים בלי בעיה בכלל.
לפני שהתחלתי לחקור את הנושא ידעתי שכן יש שימוש באידאל היופי בתקשורת כיום משום שאני רואה את ההשפעות שלה על החברה שבה אני נמצאת.
יש מן הבניית מציאות וחשיבה שרזה חטוב ובלונדיני זה יפה, לרוב תלתלים וקצת עודף משקל לא עומדים בקריטריונים.
ידעתי שלפרסומות יש השפעה על החשיבה שלנו אבל לא ידעתי עד כמה היא משמעותית.
כשניגשתי לחקור את הנושא בהתחלה רציתי לראיין כל מיני צלמי אופנה, צלמי מגזינים, דוגמניות, ואנשים מהתעשייה שיכלו לעזור לי ולכוון אותי לחקור את נושא אידאל היופי בפרסומות. לאחר שחשבתי קצת עם עצמי מה יכולה להיות הדרך המועילה ביותר לעבודה שלי הבנתי שאני צריכה פשוט לנתח פרסומות. אם אני רוצה לחקור משהו שקורה בפרסומות התשובה לחקר נמצאת בפרסומת עצמה, וסמכתי על עצמי מספיק שאדע לנתח אותן כראוי.
אז לקחתי על עצמי במשך שבוע אחד לצפות בפרסומות בפריים טיים, שעה 21:00 בערב, ואז מתוך מקבץ הפרסומות ששודרו לבחור 10 שאותם אצטרך לנתח לפי קריטריונים שקבעתי והם: לבוש האישה, מיניות, מבנה גוף, הקשר למוצר אותו היא מפרסמת ותוכן הפרסומת.
הממצאים שלי מעבודת החקר הראו שבכל פרסומת שניתחתי היה שימוש באידאל היופי, בין אם ברמה גבוהה ובולטת לעין ובין אם ברמה קצת פחות גלויה. נשים בפרסומות הוצגו כמיניות, לבושן היה לבוש מינימלי וסקסי, מה שנחשב ללבוש מוכר, הן היו חטובות ורזות, לדוגמא בדומה לרוב הפרסומות שניתחתי, פרסומת של בר רפאלי לבר מים, בר רפאלי היא דוגמנית בינלאומית, שעונה על כל הקריטריונים של אידאל היופי, בפרסומת זו היא נמרחת בחושניות על שולחן במטבח כשבידה היא מחזיקה כוס מים שאותה היא מצעיה לבחור צעיר. לא ברור מה הקשר בין התנועות הפרובוקטיביות שהיא עושה על השולחן לבין בר מים- המוצר שאותו היא מפרסמת.
פרסומות משתמשות במיתוס על מנת להשפיע עלינו מבלי שנשים לב לכך, לתת לנו להתחבר למוצר שאותו מפרסמים ע"י המיתוס, ומיתוס בדר"כ נוגע בכל אחד רוב הפעמים לא במודע של האנשים.
אידאל היופי הוא הבנייה של חשיבה בקרב החברה בנוגע למראה האידאלי, מה נחשב יפה ומה לא, אידאל זה מכיל קריטריונים שקובעים מה טוב ומה לא.
התקשורת היא זו שיוצרת את האידאל הזה וקובעת את הרף ואת הקריטריונים שקובעים את אידאל היופי ומעצבים את הבניית המציאות בחברה שלנו, בעיקר בפרסומות.
בעבודת החקר שלי בחרתי לחקור את מיתוס אידאל היופי. שאלת החקר שלי נובעת מדילמה מוסרית שקיימת בכמעט כל נושא בתקשורת: שאלת החקר שלי שהיא: האם התקשורת מתוקף תפקידה צריכה לבדוק בקפדנות כל תוכן שהיא מפרסמת, או לדאוג לטובתה האישית, לרייטינג ולמכנה המשותף הנמוך ביותר?
תחילה בחרתי בנושא זה כי מהתחלה אהבתי את הנושא ותמיד עניין אותי איך אפשר להשפיע בצורה כל כך קיצונית על תת מודע של אנשים בלי בעיה בכלל.
לפני שהתחלתי לחקור את הנושא ידעתי שכן יש שימוש באידאל היופי בתקשורת כיום משום שאני רואה את ההשפעות שלה על החברה שבה אני נמצאת.
יש מן הבניית מציאות וחשיבה שרזה חטוב ובלונדיני זה יפה, לרוב תלתלים וקצת עודף משקל לא עומדים בקריטריונים.
ידעתי שלפרסומות יש השפעה על החשיבה שלנו אבל לא ידעתי עד כמה היא משמעותית.
כשניגשתי לחקור את הנושא בהתחלה רציתי לראיין כל מיני צלמי אופנה, צלמי מגזינים, דוגמניות, ואנשים מהתעשייה שיכלו לעזור לי ולכוון אותי לחקור את נושא אידאל היופי בפרסומות. לאחר שחשבתי קצת עם עצמי מה יכולה להיות הדרך המועילה ביותר לעבודה שלי הבנתי שאני צריכה פשוט לנתח פרסומות. אם אני רוצה לחקור משהו שקורה בפרסומות התשובה לחקר נמצאת בפרסומת עצמה, וסמכתי על עצמי מספיק שאדע לנתח אותן כראוי.
אז לקחתי על עצמי במשך שבוע אחד לצפות בפרסומות בפריים טיים, שעה 21:00 בערב, ואז מתוך מקבץ הפרסומות ששודרו לבחור 10 שאותם אצטרך לנתח לפי קריטריונים שקבעתי והם: לבוש האישה, מיניות, מבנה גוף, הקשר למוצר אותו היא מפרסמת ותוכן הפרסומת.
הממצאים שלי מעבודת החקר הראו שבכל פרסומת שניתחתי היה שימוש באידאל היופי, בין אם ברמה גבוהה ובולטת לעין ובין אם ברמה קצת פחות גלויה. נשים בפרסומות הוצגו כמיניות, לבושן היה לבוש מינימלי וסקסי, מה שנחשב ללבוש מוכר, הן היו חטובות ורזות, לדוגמא בדומה לרוב הפרסומות שניתחתי, פרסומת של בר רפאלי לבר מים, בר רפאלי היא דוגמנית בינלאומית, שעונה על כל הקריטריונים של אידאל היופי, בפרסומת זו היא נמרחת בחושניות על שולחן במטבח כשבידה היא מחזיקה כוס מים שאותה היא מצעיה לבחור צעיר. לא ברור מה הקשר בין התנועות הפרובוקטיביות שהיא עושה על השולחן לבין בר מים- המוצר שאותו היא מפרסמת.
בנוסף לכך חלק מהמוצרים שפורסמו היו בעלי קשר מקרי לחלוטין עם תוכן הפרסומת ועם האישה שפרסמה אותו.
מנגד יש שיגידו שחופש הביטוי של יוצרי הפרסומות הוא הטיעון מאחורי בחירת תוכן הפרסומת והליהוק אליה. זכותם של היוצרים לבטא את רעיונותיהם ואמונתם בנוגע לאומנות שאותה הם יוצרים, ואם שימוש באישה מסוימת לצורך הפרסום היא דרכם להתבטא, לא תמיד אפשר להוכיח אחרת.
קיבלתי מעבודת החקר שלי תשובה די חותכת לשאלת החקר שלי, שהתקשורת ופרסומות בפרט, דואגת אך ורק לטובתה האישית, היא עושה הכל על מנת להשיג רייטינג וכן על מנת למכור את המוצרים, המפרסמים דואגים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר גם במקרה של פגיעה בחברה הכוללת או באוכלוסיה נכבדת ממנה. אני הסקתי חד משמעית שאידאל היופי חדר עמוק לשורשי החברה שלנו, והוא כבר טמון לנו עמוק במחשבה ובתפיסת המציאות שלנו על עצמינו.
מנגד יש שיגידו שחופש הביטוי של יוצרי הפרסומות הוא הטיעון מאחורי בחירת תוכן הפרסומת והליהוק אליה. זכותם של היוצרים לבטא את רעיונותיהם ואמונתם בנוגע לאומנות שאותה הם יוצרים, ואם שימוש באישה מסוימת לצורך הפרסום היא דרכם להתבטא, לא תמיד אפשר להוכיח אחרת.
קיבלתי מעבודת החקר שלי תשובה די חותכת לשאלת החקר שלי, שהתקשורת ופרסומות בפרט, דואגת אך ורק לטובתה האישית, היא עושה הכל על מנת להשיג רייטינג וכן על מנת למכור את המוצרים, המפרסמים דואגים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר גם במקרה של פגיעה בחברה הכוללת או באוכלוסיה נכבדת ממנה. אני הסקתי חד משמעית שאידאל היופי חדר עמוק לשורשי החברה שלנו, והוא כבר טמון לנו עמוק במחשבה ובתפיסת המציאות שלנו על עצמינו.
